חברת פרטנר תקשורת בע"מ ואח' נ' צ'רקסקי ואח'

פסק דין

נתוני רקע ועובדות:

1.התובעת הגישה תביעה זו כנגד הנתבעת לתשלום חוב בסך 6,408 ₪, אשר פורטו בסעיף 9 לתצהיר הגב' אנה בן שימול, בו נאמר (בסעיף 9) המורכב משימוש שוטף על סך 4,848.22 ₪ וכן בגין ציוד קצה וערך שיורי.

מתוך סכום השימוש השוטף, עיקר החוב נובע בגין גלישה סלולרית שבגינו חייבת הנתבעת סך של 3,696.41 ₪.

2.כמו כן קיים חוב בגין חיוב ציוד קצה על סך 448 ₪ וחוב בגין ערך שיעורי על סך 1,029.36 ₪.

התביעה הוגשה בסדר דין מהיר וניתנה לנתבעת רשות להתגונן אך ושא טענותיה לעניין הגלישה הסלולרית, דהיינו לגבי רכיב התביעה בסך של 3,696.41 ₪.

3.הנתבעת, אשר לטענתה היא אשת מקצוע, מהנדסת תוכנה בעלת תואר שני העוסקת בהנדסת תוכנה בארץ, כפרה בעניין גובה החוב ולמעשה ביקשה להרחיב את הגנתה מעבר למה שניתן לה בבקשת הרשות להתגונן כאשר היא מעלה למעשה טענות חדשות ונוספות ובהם הטענה כי ההסכם זויף וחתימתה זויפה (דברים שלא נטענו קודם לכן).

4.נשמעו עדויות הצדדים וכן, על פי בקשת הצדדים, ניתנה אפשרות לסכם בכתב וכעת הובא התיק בפניי למתן פסק דין.

דיון

5.ראשית לטענת הזיוף, כאמור לעיל נערך דיון בפני כב' הרשמת, ג' ספרא ברנע, בבקשת התובעת למתן רשות להגן שבו לא העלתה הנתבעת כל טענה בעניין זיוף המסמכים ואף אישרה את חתימותיה על המסמכים (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 6.2.12 שנערך בפניי כב' הרשמת). המסמכים עצמם שהם פרטי העסקה, תנאים פרטניים בעסקה, הזמנת ציוד וחשבונית (סומנו כבר אז כמש/1 עד מש/4) ולא הייתה מחלוקת לגביהם. לא נטענה לגבי מסמכים אלה כל טענה של העדר חתימה או זיוף חתימה אשר כידוע יש לטעון בהזדמנות ראשונה. לראשונה טענה הנתבעת טענתה בעניין זה בפניי. בנסיבות אלה, צודקת התובעת שאין מקום לאפשר לנתבעת לשנות את גרסתה ולטעון כעת כי מדובר במסמך או מסמכים מזויפים.

כאשר נשאלה הנתבעת בנוגע לשינויי גרסתה ביחס למסמכים ( עמוד 21 שורה 13 עד 20) למעשה ענתה תשובות סותרות שלא ניתן לקבלן כאמת ומכל מקום היא לא שכנע אותי כי אכן מדובר בטענה של ממש.

6. לגופו של עניין, על יסוד החומר שהוצג בפניי ניתן לקבוע כי הנתבעת השתמשה בחבילת גלישה באמצעות נט סטיק ומודם באופן חורג מהמסגרת שניתנה לה. בהתאם להסכם יכלה לנצל נפח של 5 Gigabyte בתמורה של 89 ₪ בחודש ומעבר לכך התחייבה לשלם לתובעת על פי התעריפים שנקבעו. על פי רישומי התובעת (סעיף 9 לתצהיר ת/1 וכן הפירוט של השימוש בנפח הגלישה ת/2) עלותם שלא נסתרו עמד 3,696.41 ₪.

7.טענתה היחידה של הנתבעת כפי שהושמעה גם בבקשת רשות להגן, שהוגדרה ע"י כב' הרשמת, כטענה חלשה, הייתה כי לא חרגה מהיקף הגלישה ולא יכלה לדעת כי היא חורגת בעוד שהתובעת יכולה הייתה להתריע בפניה בקלות יחסית על החריגה ומשמעותה הכספית. בית המשפט קבע כבר בדיון הראשון כי אין בטענה הנ"ל, משום התמודדות עם העובדה שהמבקשת חתמה על העסקה והתחייבה לשלם את הסכומים בהתאם לתעריפיה של התובעת. לאור האמור, חויבה המבקשת כתנאי למתן רשות להגן סכום של 2,000 ₪ בקופת בית המשפט.

8.יודגש כי גם בדיון שבפניי אישרה הנתבעת כי עשתה שימוש נרחב במודם הסלולרי אשר הונפק לה על ידי התובעת (עמוד 22שורות 12-13), וכן כי ידעה שחבילת הגלישה מוגבלת לנפח של 5 Gigabyte בלבד (עמוד 22 שורות 4-6 וכן עמוד 22 שורות 7-8).

9.לאור האמור הנני דוחה את טענותיה של הנתבעת כאמור בתצהירה (סעיפים 108-109) לפיה הוטעתה על ידי התובעת.

למעשה טענתה של הנתבעת כי היא לא מבינה איך אפשר בעבודה שהיא עשתה באינטרנט בגלישה לעבור בכל כך הרבה מעבר ל 5 Gigabyte ואכן יש להביע תמיהה מסוימת לגבי כמות הנפח שנצרך על ידה (ראו: סעיף 18 לת/1 וכן נפחי הגלישה המתועדים בת/2), אולם טענות ותמיהות אלה אלא על הנתבעת להפנות לעצמה. מלבד העובדה כי הנתבעת היא אשת מקצוע בתחום המחשבים, לא הובהר מה היה סוג עבודתה ועד כמה היא השתמשה במודם הסלולרי. אם היו לנתבעת טענות ביחס למדידת נפחי הגלישה היה עליה להפנותם עוד בתחילת הסכסוך לתובעת דבר שהיא לא עשתה אלא בחרה לכפור בגובה החוב באופן כללי ולטעון טענות סותרות, בנוגע לזיוף מסמכים וחתימות.

10.למעשה הנתבעת לא הביאה כל ראיה לגבי מדידה בלתי נכונה של נפחי השימוש במודם הסלולרי או בפירוט החשבון שניתן לה וכל התשובות והתהיות לגבי השימוש (שיתכן והוא מופרז), והתשובות לשאלה כיצד היא השתמשה באופן חריג במודם הסלולרי, נמצאות אצלה.

אין ספק שאדם שמשתמש באינטרנט לצרכי עבודתו או עיסוקו, עדיף שיעשה לעצמו מסגרת גלישה במחיר קבוע וזול יותר כמו השימוש דרך Wi-Fi ומודם רגיל (להבדיל ממודם סלולרי) ובכך ניתן להוזיל משמעותית את העלויות. אולם אדם, כמו הנתבעת במקרה שלפניי, אשר בחרה להשתמש במודם סלולרי לצרכי עיסוקה או עבודתה, אל לה להתפלא כי החשבון עשוי להיות גבוה כפי שקרה במקרה זה.

11. סיכומו של דבר, התובעת הוכיחה את דבר השימוש הנתבעת בגלישה סלולרית באמצעות מודם סלולרי בסכום הנקוב בחשבון דהיינו בסך של 3,696.41 ₪ וטענותיה של הנתבעת נדחות.

תוצאה: